מלחמת יום הכיפורים 1973

את מלחמת יום הכיפורים נסקור לפי חלוקת הנושאים הבאה:

גורמים למלחמה

נסיבות המלחמה

סיבות להפתעה

קשיים מההפתעה

תוצאות והשלכות

השפעות על מדינות ערב

הגורמים שהביאו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים:

סוריה ומצרים פתחו במלחמה על ישראל כדי להשיב לעצמם את הכבוד האבוד שנפגע קשות אחרי מלחמת ששת הימים וכדי להחזיר לעצמן את השטחים שנכבשו מהן במלחמת ששת הימים. סיני למצרים ורמת הגולן לסוריה.

כישלון בתהליך המדיני. נשיא מצרים אנואר סאדאת נכשל במו"מ עם ישראל כדי להחזיר את סיני למצרים. לכן, החליט לפתוח במלחמה שתקדם את התהליך המדיני ותביא את ישראל שוב לשולחן הדיונים בשביל להגיע להסכם שלום. סאדאת האמין שמהלך זה יביא להישג מדיני למצרים ויחזק את מעמדו הפוליטי.

ישראל הייתה באופוריה. מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ ארץ ישראל כבשה את יהודה ושומרון, רמת הגולן וסיני. ישראל הרגישה חזקה מתמיד וזלזלה ביכולות הצבאיות של מדינות ערב מה שהוביל לשאננות ומוכנות נמוכה של צה"ל. בשל הביטחון המופרז חיל המודיעין גיבש קונספציה מוטעית שלפיה יש סבירות נמוכה למלחמה היות ומדינת ערב לא מוכנות למלחמה אך מדינות ערב תקפו ביום הכיפורים.

תחושת העוצמה של מדינות ערב לאחר מלחמת ששת הימים . לאחר המלחמה, סוריה ומצרים התעצמו מבחינה צבאית (קיבלו סיוע בנשק, מטוסים וייעוץ צבאי מברית המועצות) ולכן האמינו שיוכלו לתקוף.

הנסיבות למלחמה:

נערכה פגישה בין חוסיין, מלך ירדן לבין ראש הממשלה גולדה מאיר. חוסיין הבהיר לגולדה בצורה חד משמעית כי מצרים וסוריה נערכות למלחמה בישראל.

נשיא מצרים אנואר סאדאת ביקר בדמשק ותיאם את מהלכי המלחמה עם נשיא סוריה (אסד). גולדה דיווחה לשר הביטחון משה דיין. אך הוא והרמטכ"ל דוד אלעזר וראש אגף המודיעין אלי זרע- שללו את האפשרות למלחמה.

המצרים ריכזו כוחות צבא וציוד ליד תעלת סואץ. כדי לצלוח את ההתקפה אך צה"ל פירש זאת כתרגיל צבאי (אימונים) ולא איתות למלחמה.

פינוי משפחות היועצים הסובייטים במצרים ברכבת האווירית. פעולה זו הייתה חריגה.

ישראל הייתה באופוריה:

ישראל הייתה באופוריה. מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ ארץ ישראל כבשה את יהודה ושומרון, רמת הגולן וסיני. ישראל הרגישה חזקה מתמיד וזלזלה ביכולות הצבאיות של מדינות ערב מה שהוביל לשאננות ומוכנות נמוכה של צה"ל. בשל הביטחון המופרז חיל המודיעין גיבש קונספציה מוטעית שלפיה יש סבירות נמוכה למלחמה היות ומדינת ערב לא מוכנות למלחמה אך מדינות ערב תקפו ביום הכיפורים.

כישלון של המערך המודיעיני:

המערך המודיעיני לא פירש נכון את הידיעות שקדמו למלחמה ולכן לא התריע בזמן על יציאה למלחמה ולא גייס את חיילי המילואים בצו 8 .

פריצת קו הביצורים:

המצרים הצליחו לפרוץ את קו הביצורים 'בר לב' שהוקם לאורך תעלת סואץ. הם הפילו את כל המוצבים פרט למוצב אחד (מוצב בודפשט בפיקודו של מוטי אשכנזי).

הסוואה והטעיה:

המצרים הסוו את ההכנות שלהם למלחמה ונקטו אמצעי הטעיה כדי להסתיר את כוונותיהם וישראל נטתה להאמין שמדובר בתרגיל צבאי ולא איתות למלחמה.

הקשיים שנוצרו בגלל ההפתעה:

לא התקבלה בזמן התרעה על המלחמה הקרבה ולכן גיוס המילואים היה מאוחר ולא הספיקו לשלוח צו 8 אלא נכנסו לבתי הכנסת ואספו את החיילים.

בחזית הצפון- הצבא הסורי הצליח לכבוש את רוב הגולן ולהגיע קרוב לכינרת. צה"ל נכנס לקרבות בלימה קשים מול הסורים.

בחזית הדרום - הצבא המצרי חוצה את התעלה וכבש את כל המוצבים למעט מוצב בודפסט. המצרים שלטו על כל קו 'בר-לב' ונכנסו לעומק של עד 10 קילומטרים. צה"ל היה במבוכה והתקשה לבלום את המצרים.

מחיר המלחמה:

צה"ל ספג מחיר אנושי כבד- 2700 הרוגים, 7500 פצועים, ו30 שבויים. גם המחיר הכלכלי של המלחמה היה כבד מאוד. צה"ל איבד יותר – 100 מטוסים ו800 טנקים.

ניצחון צבאי והפסד מדיני:

למרות שישראל הופתעה במלחמה ותנאי הפתיחה של המלחמה היו קשים, צה"ל הצליח לשנות את מהלך המלחמה והיא הסתיימה בניצחון צבאי מוחץ של צה"ל , כאשר צה"ל היה במרחק של 40 ק"מ מדמשק ו101 ק"מ מקהיר. יחד עם זאת, ישראל נאלצה לוותר על הישגיה במלחמה ולסגת משטחים שכבשה= הפסד מדיני (חצי האי סיני).

הופעת תנועת מחאה:

חיילים וקצינים שחזרו מהמלחמה, קיימו הפגנות רבות נגד הממשלה וקראו לה להתפטר בגלל המחדל של המלחמה. בין יוזמי המחאה היה סרן מוטי אשכנזי שפיקד במלחמה על מוצב בודפשט המעוז היחיד שלא נפל בידי המצרים (בקו ברלב).

בתחום הכלכלי:

לאחר המלחמה היה משבר כלכלי קשה במדינה . קיפאון במשק הישראלי, האטה בצמיחה הכלכלית במשק (מיתון), יוקר מחייה (אינפלציה- ירידת ערך המטבע). התפתחה תלות כלכלית בארה"ב.

התחום הפוליטי:

מהפך פוליטי בשלטון בבחירות 1977 ,לאחר 30 שנים בהם שלטה מפלגת העבודה עלתה לשלטון מפלגת הליכוד בראשותו של מנחם בגין מכיוון שנוצר משבר אמון של הציבור במפלגת העבודה שהייתה אחראית למחדל של יום הכיפורים.
הוקמה ועדת חקירה ממשלתית- "ועדת אגרנט", שחקרה את מחדלי המלחמה . הוועדה פטרה מאחריות את הדרג המדיני ודרשה לפטר את הדרג הצבאי, את הרמטכ"ל דוד אלעזר ואת ראש אמ"ן אלי זעירא ואלוף פיקוד הדרום שמואל דונן. ב1974 גולדה מאיר ומשה דיין התפטרו.

בתחום החברתי:

במדינת ישראל הייתה אוירה של ייאוש ודיכאון. המחיר האנושי הכבד גרם לזעזוע בחברה הישראלית. מדינת ישראל עסקה בנושאים כואבים כמו הלוויות, אזכרות, משפחות שכולות, טיפול בפצועים, חיפוש אחרי נעדרים והחזרת השבויים- שהפכו להיות נושאים מרכזיים בחברה הישראלית. בחברה הישראלית העמיק הקרע בין תנועת גוש אמונים שקראה לשמור על ארץ ישראל השלמה ולהגביר את ההתנחלויות בשטחים לבין תנועת "שלום עכשיו" שקראה לוותר על שטחים תמורת שלום.

בתחום הביטחוני:

הכישלון של הדרג הצבאי הביא לפגיעה בתחושת הביטחון של הציבור בישראל ולפגיעה ביוקרה של צה"ל התערער האמון בבכירים במערכת הביטחון שהיו נתונים לביקורת ציבורית.

בזירה הבינלאומית: (ניתן להחשיב את התלות בארה"ב גם כהשפעה כלכלית)

מדינות העולם הפעילו לחץ על ישראל לפתוח במו"מ עם מדינות ערב כדי להשיב להן את השטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים. ב1979 נחתם הסכם שלום עם מצרים בתיווכה של ארה"ב (הסכמי קמפ דיוויד) בו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני.

מדינות ערב יצרו במכוון משבר נפט עולמי שגרם לעלייה חדה במחירי הנפט. הן סיפקו נפט רק למדינות שתמכו בהן והשתמשו בנשק הנפט כדי ללחוץ על ישראל להחזיר שטחים ולהחליש אותה בזירה הבינלאומית.

גברה התלות בארה"ב. לאחר המלחמה ישראל נזקקה למענקים כספיים מארה"ב כדי להחזיר חובות ולשקם את המשק. בשל כך, היא לא יכלה להתעלם מתכתיבי ארה"ב בנושא מדיניות חוץ בתמורה לסיוע שקיבלה.

השפעת מלחמת יום כיפור על מצריים:

מלחמת יום הכיפורים החזירה לעם המצרי את הגאווה הלאומית ואת כבודם האבוד. מצרים ראתה ב"מלחמת אוקטובר" ניצחון צבאי ומאז היא חוגגת את הניצחון במצעדים צבאיים. הנשיא סאדאת זכה למעמד של מנהיג חזק ומצליח ששבר את המיתוס של העליונות הצבאית של ישראל.

בהסכמי ההפרדה בין שני הצדדים ב1974 ישראל התחייבה לסגת 30 ק"מ מסיני ומצרים קיבלה בחזרה את הגדה המערבית של תעלת סואץ. הסכמים אלו סללו את הדרך לביקור ההיסטורי של סאדאת בירושלים ולחתימת הסכם השלום בקמפ דיוויד בו החזירה ישראל את סיני למצרים.

השפעת מלחמת יום כיפור על סוריה:

הסורים ראו כהישג את העובדה שהצליחו לפרוץ את קו המוצבים הישראלי ברמת הגולן שהגיע לכינרת. 1974 נחתם הסכם עם סוריה על הפרדת כוחות אך לא הביא להסכם שלום. רמת הגולן נשארה בידי ישראל וסוריה המשיכה לתמוך בארגוני המחבלים שפעלו מלבנון. רוב מדינות ערב ממשיכות להילחם בישראל ומסרבות להכיר בקיומה של מדינת ישראל