שאלת ארץ ישראל והחלטת האו"ם

שיקולים בענייני חוץ:

אכזבה מעמדת ארה"ב

שימור היחסים עם ארצות ערב:

החלטת בריטניה לצאת מהודו

כוחו של האו"ם בפתרון שאלת ארץ ישראל:

אכזבה מעמדת ארה"ב

ארה"ב תמכה בתוכנית החלוקה. בווין (שר החוץ הבריטי) האשים את טרומן (נשיא ארה"ב) בהצבת מכשולים בפני כל היוזמות הבריטיות שהוצעו לפתרון שאלת ארץ ישראל. ומאחר ובריטניה הייתה תלוי ה בסיוע הכלכלי האמריקני לאחר המלחמה היא ביקשה להימנע מעימותים עם ארה"ב ולכן העבירה את השאלה לאו"ם.

שימור היחסים עם ארצות ערב:

בריטניה ידעה כי אם תפעל לטובת הקמת מדינה יהודית בארץ יתערערו היחסים בינה לבין הערבים ולכן העבירה את השאלה אל האו"ם

החלטת בריטניה לצאת מהודו

השליטה על ארץ ישראל הייתה חשובה לבריטניה כי באמצעותה הבטיחה לעצמה את הדרך להודו - "היהלום שבכתר". אבל כאשר החליטה בריטניה לצאת מהודו פחתה חשיבות השליטה בארץ.

כוחו של האו"ם בפתרון שאלת ארץ ישראל

בריטניה סברה כי האו"ם לא יוכל לפתור את בעיית ארץ ישראל כי הוא ארגון חסר ניסיון ואז האו"ם יבקש מבריטניה להמשיך לשלוט בארץ ישראל.

שיקולים בענייני פנים:

מצבה של בריטניה לאחר המלחמה

דעת הקהל בבריטניה

מצבה של בריטניה לאחר המלחמה

בריטניה איבדה מעצמאותה הכלכלית והצבאית. היא ספגה מחיר כלכלי ואנושי כבד, שכונות מגורים נהרסו, התעשייה נפגעה וכו'.. ולכן, בריטניה העדיפה לשקם את הכלכלה שלה ולדאוג לחיילים שלה ששבו מן המלחמה. לכן, העבירה את שאלת ארץ ישראל לאו"ם.

דעת הקהל בבריטניה

האופוזיציה, התקשורת והעיתונות תקפו בחריפות את ממשלת הלייבור בבריטניה שנלחמה במעפילים שורדי השואה והפעילו לחץ על בריטניה להחזיר את הבנים הביתה ממלחמה חסרת תכלית בארץ ישראל בה נהרגים חיילים בריטים.

פעולות המחתרות היהודיות

המאבק של המחתרות בבריטים אילץ את בריטניה להזרים כוח צבאי גדול לארץ ישראל. דבר שעורר ביקורת קשה על הממשלה הבריטית. לכן, כדי להפחית את ההוצאות ואת הביקורת הציבורית על הממשלה החליטה בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם.

סיכום התמונה הכללית והסיבות שהובילו את בריטניה להביא את שאלת א"י לראו"ם

לאחר מלחמת העולם השנייה עשתה בריטניה ניסיונות כושלים לפתור את שאלת ארץ ישראל. ניסיונות אלו עלו בתוהו. בריטניה, נחלשה בעקבות מלחמת העולם השנייה, נגרם לה נזק רב המלחמה, הן כלכלי והן אנושי וירדה ממעמדה כמעצמה. למרות זאת שאפה להבטיח את מעורבותה במזרח התיכון. לשם כך הייתה צריכה לחזק את מעמדה בעולם הערבי. לאחר המלחמה, עמדה בריטניה מול ביקורת הולכת וגוברת (מחוץ ומבית) על מדיניותה בארץ ישראל ובעיקר על יחסה לפליטי השואה. בריטניה, ניסתה לנתק את הקשר בין שאלת הפליטים באירופה לבין שאלת ארץ ישראל, אך ללא הצלחה. התנגדותו של היישוב בארץ ישראל להמשך המנדט, חוסר תמיכה של ארה"ב ובעיות שונות מהן סבלה לאחר מלחמת העולם השנייה, הביאו את בריטניה בסופו של דבר להעביר לאו"ם את הדיון בארץ ישראל.