התפרקות תנועת המרי העברי לגישות מאבק שונות

דמיון:

לשתיהן הייתה מטרה משותפת, לצאת במאבק נגד השלטון הבריטי ולהילחם במדיניות הספר הלבן (הגבלת העלייה היהודית לעד 1500 בחודש והגבלת רכישת הקרקעות ליהודים בארץ). שתי הגישות ביקשו להביא לסיום שלטון המנדט הבריטי בישראל ולהקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.

שוני:

נחלקו ביניהן לגבי דרך השגת המטרה- דרך המאבק.

השוואת מאפייני דרכי המאבק

דרך המאבק: עלייה - העפלה ארץ ישראל

העפלה - העלאת יהודים לארץ ישראל בדרך בלתי חוקית/ בלתי לגלית, ללא רישיונות עלייה. ההעפלה נעשתה בעיקר דרך הים - בספינות משא קטנות, ישנות ורעועות שניסו להגיע לחופי ישראל בחשאי. הארגון שהיה אחראי על ההעפלה היה "המוסד לעלייה ב'".

מטרות ההעפלה

להציל את היהודים העקורים מאירופה (שארית הפליטה מהשואה) ששרדו לעלות לארץ ישראל.

לחזק את היישוב היהודי בארץ ישראל מבחינה מספרית - להביא לרוב יהודי בארץ, וגם לחיזוק כוחו הצבאי של היישוב

לעורר את דעת הקהל העולמי למצוקת היהודים ולתמיכה בהקמת מדינה יהודית עצמאית וכדי להפעיל לחץ על בריטניה לשנות את מדיניותה.

הנימוקים לתמיכה במאבק הצמוד

הקמת המדינה היהודית תלויה בעלייה (חוקית ובלתי חוקית), בהתיישבות (על מנת ליצור רוב יהודי) ובפעילות המדינית של הנהגת היישוב בצורה בינלאומית.

מאבק צבאי בבריטים יגרור תגובה חריפה של הבריטים כלפי היישוב היהודי ועלול לסכן את כל המפעל הציוני.

מאבק צבאי פוגע גם באזרחים חפים מפשע, הוא מנוגד לאופי המוסרי של הציונים ועלול לגרום לאיבוד התמיכה של דעת הקהל בעולם במפעל הציוני.

קושי לרכוש ספינות:

מעט מאוד בעלי ספינות היו מוכנים לסכן את עצמם ואת רכושם במאבק נגד הבריטים מאחר והבריטים נהגו להחרים את ספינות המעפילים שהגיעו ארצה. לכן המוסד לעלייה ב' רכש אוניות מסחריות, אוניות בקר/ משא קטנות ורעועות בשביל להעלות את העולים.

קושי בפריצת הסגר הימי:

הבריטים הטילו סגר ימי על חופי הארץ בים התיכון באמצעות ספינות מלחמה ומטוסי סיור ששימשו כדי לגלות ספינות מעפילים. היה צורך לבצע פעולות הטעיה כמו דיג כדי את לתפוס את תשומת הלב בזמן להוריד את המעפילים לחוף ומסתירים אותם בקיבוצים.

קושי ארגוני:

היה קושי לארגן את המעפילים ולהעביר אותם אל הנמלים מהם הספינות יצאו כיוון שהמדינות בהם היו מפוזרים התבקשו מהבריטים לא לאפשר לספינות להפליג מהנמלים .

דוגמה למבצע העפלה - האונייה אקסודוס (או בשמה העברי - יציאת אירופה תש"ז)

(אקסודוס- ביוונית פירושה יציאה. נעשה הקבלה לאירוע ההיסטורי יציאת מצריים) אירוע חשוב בתולדות ההעפלה היה אוניית המעפילים אקסודוס שיצאה מנמל סט שבדרום צרפת ביולי 1947 ועליה כ-4500 מעפילים. בין המעפילים היו שורדי שואה ממחנות העקורים בגרמניה ששרדו לעלות לארץ. מרגע יציאתה מצרפת עקבה אחריה ספינת מלחמה בריטית במרחק של 40 ק"מ מחופי תל- אביב וחסמה את האונייה. החיילים הבריטים עלו על הספינה ופתחו באש נגד המעפילים. המעפילים השתמשו במוטות ברזל, ביתדות, בברגים על מנת להשיב מלחמה אך הבריטים פתחו באש חיה. שלושה מעפילים נהרגו ועשרות נפצעו. בין הנוסעים היו גם תינוקות ונשים הרות. האונייה נגררה לחיפה והמעפילים הועברו לשלוש אוניות גירוש ונשלחו חזרה לצרפת. לאחר שלושה שבועות המעפילים שסירבו לרדת אל החוף ופתחו בשביתת רעב הועברו לנמל המבורג בגרמניה והורדו מהאוניות בכוח. העיתונות דיווחה בהרחבה עם תמונות על החזרת שורדי השואה לאדמת גרמניה והמעשה גרם לזעזוע קשה בדעת הקהל הבינלאומי והתגובות היו חריפות נגד בריטניה. עד ספטמבר 1948 עלו כל מעפילי אקסודוס ארצה.

כיצד השפיעה הפרשה על החלטת האום ב- 1947 :

פרשת אקסודוס השפיעה על דעת הקהל העולמית . מדינות העולם כעסו על התנהגותה הברוטלית והאכזרית של בריטניה וראו בה כקשוחה וחסרת לב כיוון שלא גילתה את הרגישות המינימלית הנדרשת.

אקסודוס השפיעה גם על מסקנותיה של ועדת החקירה מטעם האו"ם ששהתה בארץ. הפרשה חיזקה את הצורך לפתור את בעיית הפליטים והצורך להקים מדינה ליהודים. בספטמבר 1947 הגיעה אל חופי הארץ האונייה "אף על פי כן" (ששמה ניתן לה כיוון שלמרות הכל עלתה לציון) ובכ"ט בנובמבר 33 מדינות הצביעו בעד הקמת מדינה יהודית.

חשיבות ההעפלה:

ההעפלה יצרה דעת קהל עולמית אוהדת לעניין הציוני

ההעפלה הצילה את שארית שורדי השואה

ההעפלה חיזקה את היישוב מבחינה מספרית.

ההעפלה התישה את הבריטים והייתה אחד הגורמים העיקריים שהניעו את בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם.

המאבק הרצוף: דרך תחום - מאבק צבאי

לאחר פירוקה של תנועת המרי המשיכו האצ"ל והלחי במאבק צבאי נגד הבריטים במטרה להפעיל לחץ על בריטניה לצאת משליטת הארץ.

דרך המאבק - מאבק צבאי

מאבק רצוף, פירושו מאבק צבאי בלתי פוסק בבריטים. מאבק בכל האמצעים וללא הגבלת זמן. הפורשים המשיכו ברציפות את המאבק המזויין של תנועת המרי כדי לגרום לבריטים לעזוב את הארץ . המאבק כלל התקפות על תחנות משטרה בריטיות, פגיעה משרדי הממשלה הבריטים, במתקנים צבאיים, ואף בחיילים ואנשי מנהל.

הנימוקים להצדקת המאבק הרצוף

רק מאבק צבאי בבריטים יביא לסיום שלטון המנדט בארץ ישראל ולא במדיניות של משא ומתן

מאבק צבאי יאלץ את בריטניה לתגבר את כוחותיה בארץ וזה יכביד עליה מבחינה כלכלית וצבאית וכך תתעורר ביקורת ציבורית קשה על הממשלה הבריטית שתזרז את סיום המנדט בארץ.

פריצה לכלא עכו

כוח של האצ"ל התחזה לחיילים בריטים והגיע לכלא עכו בכלי רכב צבאיים. הם פרצו את חומת הכלא באמצעות כלי נפץ וכך ברחו 27 אסירים. שמונה מתוכם נהרגו, ו14 נתפסו והועמדו למשפט. שלושה מן העומדים למשפט נידונו למוות- אבשלום חביב, מאור נקר ויעקב וייס

תליית שני סרג'נטים (קצינים) בריטים

אנשים האצל חטפו שני חיילים בריטים ואיימו להוציא אותם להורג אם הבריטים לא ישחררו את שלושת האסירים שגזר דינם היה מוות. הבריטים לא נכנעו לדרישת האצ"ל והוציאו אותם להורג. בתגובה, חברי האצ"ל תלו את שני הסרג'נטים הבריטים בחורשה ליד נתניה.

תחבולות נוספות

לוחמי האצל חיבלו במסילות ברזל, תחנות משטרה, מתקני צבא, תחנות מכ"ם לאיתור ספינות מעפילים, הניחו מטענים ופוצצו בתי זיקוק בחיפה