המאבק של היישוב היהודי בשלטון הבריטי

המאבק של היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי התבטא בשלושה תחומים עיקריים:

מאבק צבאי - המרי העברי

העפלה

התיישבות

היבטים עיקריים בתחום המאבק הצבאי - המרי העברי:

תנועת המרי

גורמים להקמה

מטרות התנועה

דרכי הפעולה

תגובת הבריטים

תגובת הנגד של היישוב היהודי לתגובת הבריטים

סיבות להתפרקות

תנועת המרי:

תנועת המרי הוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה ואיחדה בתוכה את שלושת המחתרות (ההגנה, האצ"ל והלחי). היא יצאה במאבק משותף נגד הבריטים במטרה לשנות את מדיניות הספר הלבן. לתנועה הייתה מפקדה משותפת הכפופה לוועדת איקס שהייתה צריכה לאשר כל פעילות מבצעית של תנועת המרי. היא פעלה 10 חודשים והתפרקה.

הגורמים להקמת תנועת המרי:

מדינות בווין

צורך באחדות

התחזקות היישוב

שליטה על המחתרות

האכזבה מהמדיניות של בווין:

בווין היה במפלגת הלייבור ששלטה בבריטניה אחרי המלחמה . הוא המשיך את מדיניות הספר הלבן השלישי שהגביל את העלייה לארץ לעד-1500 עולים בחודש והגביל את רכישת הקרקעות ליהודים. בנוסף, בווין לא גילה רגישות לעקורים (שורדי השואה שנעקרו מבתיהם) באירופה

הצורך באחדות:

הנהגת היישוב הגיעה למסקנה שרק בשיתוף פעולה של כל המחתרות יתחזק כוחו של היישוב ובכך בריטניה תשנה את המדיניות. בנוסף, פעולות צבאיות רבות היקף היו חייבות להיות מתואמות בין שלוש המחתרות על מנת לנצח באמצעותן את הבריטים.

התחזקות היישוב היהודי:

לאחר המלחמה, היישוב מרגיש חזק מבחינה כלכלית-צבאית כך שיוכל לעמוד מול השלטון הבריטי במאבק אקטיבי/מזויין על הקמת מדינה יהודית.

השגת שליטה על ארגוני הלחי והאצ"ל:

הנהגת היישוב ראתה בהקמת התנועה הזדמנות לשלוט על ארגוני האצ"ל והלחי (הפורשים) שפרשו מההגנה ולא צייתו להוראות הנהגת היישוב אלא פעלו בצורה עצמאית, תקיפה ואלימה כנגד הבריטים

מטרות תנועת המרי:

הוכחה לבריטים

שינוי מדיניות הספר הלבן ה-3

גיוס דעת הקהל העולמית

להוכיח לבריטים את יכולת התגובה של היישוב היהודי

להפעיל לחץ על ממשלת בריטניה לשנות את מדיניות הספר הלבן השלישי.

לגייס את דעת הקהל העולמית נגד מדיניות הבריטים בארץ ישראל

דרכי הפעולה של תנועת המרי - מבצעים צבאיים שעשתה:

מחנה עתלית

ליל הרכבות

פיצוץ מקומות חשובים

ליל הגשרים

הפריצה למחנה עתלית

לוחמי הפלמ"ח פרצו למחנה המעצר עתלית שבו היו כלואים כ 200 מעפילים (עולים בלתי חוקיים) ושחררו אותם. הם העלו אותם על משאית ופיזרו לקיבוצים הסמוכים (יגור ובית אורן).

ליל הרכבות

תנועת המרי חיבלה ב153 מסילות ברזל ברחבי הארץ. היא פוצצה את צומת המסילות החשוב בלוד תוך ניהול קרב עם הבריטים בו נהרגו 2 חיילים בריטים ולוחם אחד מהאצ"ל.

פיצוצים של מקומות משמעותיים

חברי הפלמ"ח פוצצו תחנות משטרה בריטיות בגבעת אולגה ובסידני עלי, תקפו שדות תעופה, מתקנים ומטוסים שהיו במקום.

ליל הגשרים

לוחמי הפלמ"ח פוצצו 11 גשרים שחיברו בין ארץ ישראל למדינות השכנות כדי לפגוע בקווי האספקה של הבריטים. 10 גשרים התפוצצו בהצלחה אך בגשר כזיב נהרגו 14 לוחמים.

תגובת השלטון הבריטי

הבריטים מגיבים בחומרה בליל שבת, יוני, 1946 באירועים שכונו בקרב היישוב - "השבת השחורה" ובקרב הבריטים- "מבצע ברודסייד".

הוטל עוצר על הערים הראשיות - תל-אביב, ירושלים

ניתקו קווי טלפון.

חיפשו אחר סליקים ביישובים.

השתלטו על בנק הסוכנות היהודית בירושלים והחרימו מסמכים רבים.

עצרו כ-2700 יהודים וכלאו אותם במחנה המעצר בעתלית.

תגובת היישוב היהודי לאירועי השבת השחורה- פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים

האצ"ל פוצץ אגף במלון המלך דוד בירושלים בו שכנו המשרדים הראשיים של ממשלת המנדט הבריטי. לוחמי האצ"ל החדירו כמות גדולה של חומרי נפץ שהוסתרו בכדי חלב גדולים. הפיצוץ גרם לנזקים כבדים בנפש וברכוש- כ-82 איש נהרגו- ערבים, יהודים ובריטים. חברי האצ"ל טענו כי הזהירו את עובדי המשרדים וביקשו לפנות את המקום. פיצוץ המלון גרם לרעש גדול ביישוב ובעולם. ההנהגה היהודית גינתה בחריפות את המעשה וכינתה את מבצעי הפעולה טרוריסטים. לעומתם האצ"ל טען להגנתו כי קיבל את האישור מועדת איקס. פיצוץ המלון הביא לפירוק תנועת המרי ולסיום שיתוף הפעולה בין שלושת המחתרות (ההגנה, הלחי והאצ"ל).

הסיבות להתפרקות תנועת המרי

אירועי השבת השחורה

פיצוץ מלון המלך דוד

חשש מדימוי שלילי

אירועי השבת השחורה

אירועים אלו הבהירו למנהיגי היישוב כי המאבק המשותף של שלוש המחתרות הביא להחרפת המדיניות הבריטית כלפי היישוב היהודי, מה שעלול לסכן את המפעל הציוני כולו ואת ההתקדמות להקמת מדינה יהודית. לכן, הנהגת היישוב החליטה להפסיק את המאבק הצבאי המשותף.

פיצוץ מלון המלך דוד ותוצאותיו הקשות

פעולה זו יצרה קרע עמוק בין ארגון ההגנה לארגוני האצ"ל והלחי שתמכו בקו תקיף יותר כלפי בריטניה. התוצאה הקשה של פיצוץ המלון הובילה לתגובות קשות בארץ ובעולם. מנהיגי היישוב גינו את המעשה ואת מבצעיו ה"טרוריסטים". למרות שהאצ"ל טענו שקיבלו אישור מועדת איקס, ההגנה טענה כי הפעולה בוצעה ללא אישור ובעקבות המחלקות הוחלט לפרק את תנועת המרי.

חשש מדימוי שלילי

היישוב בארץ ובהנהגת הסוכנות חששו מפני יצירת תדמית שלילית בעולם על יהודי ארץ ישראל דבר שעלול לפגוע בסיכוי להקמת מדינה יהודית עצמאית.