ניתוח מלא של מגילת העצמאות ומאפייני ההכרזה
החלק ההיסטורי
לגיטימציה היסטורית
מאפיין יהודי של המדינה הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל והתייחסות לארץ ישראל כמולדת העם היהודי
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לגיטימציה היסטורית
לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
לגיטימציה היסטורית
הצדקה הנובעת מהמפעל הציוני הפעילות המעשית (העליות, גאולת הקרקעות, החייאת העברית), לצד הפעילות המדינית יצרו מציאות בלתי הפיכה
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגִ נִ ים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא בּרכת הקִ דמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
לגיטימציה טבעית
בשנת תרנ"ז (1987) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
לגיטימציה היסטורית טבעית ובינלאומית
זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
לגיטימציה היסטורית וטבעית
הצדקה הנובעת מהזכות להימנע מרדיפות
השואה, שפקדה את העם היהודי במלה"ע השנייה היא הוכחה לצורך החיוני בהקמת מדינה, שבה יוכלו היהודים לחיות בבטחה
השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על -ידי חידוש המדינה הי הודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.
לגיטימציה היסטורית וטבעית
שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ -ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל -ישרים במולדת עמם.
לגיטימציה היסטורית
הצדקה פוליטית
היישוב היהודי התגייס למאבק של בעלות הברית נגד גרמניה הנאצית, והוא ראוי לתמורה בדמות הכרה בזכותו להקים מדינה
במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.
לגיטימציה בינלאומית
מאפיין יהודי של המדינה
החלטת האומות המאוחדות על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל
ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.
לגיטימציה טבעית
העם היהודי הינו עם ככל העמים, העם היהודי זכאי להיות עצמאי במדינה משלו
זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.
החלק המעשי
הכרזת הקמת המדינה ושם המדינה הכרזת הקמת המדינה ושם המדינה
מאפיין יהודי של המדינה שם המדינה מהווה זיקה אל המורשת והתרבות היהודית מאפיין יהודי של המדינה שם המדינה מהווה זיקה אל המורשת והתרבות היהודית
לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
מוסדות ומחויבות לכינון חוקה
מאפיין דמוקרטי של המדינה: מחויבות לקיום בחירות - חילופי שלטון יתבצעו באמצעות בחירות
מאפיין דמוקרטי של המדינה: מחויבות ל כינון חוקה - כפי שנהוג במדינות דמוקרטיות רבות
מאפיין דמוקרטי של המדינה: הפרדת רשויות - רשות מחוקקת ורשות מבצעת (אין התייחסות לרשות שופטת)
אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948 ,ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על -ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.
החלק ההצהרתי
יסודות יהודיים ודמוקרטיים
מאפיין יהודי של המדינה קשר אל התרבות והמורשת היהודית
מאפיין דמוקרטי של המדינה מחויבות לערך השוויון
מאפיין דמוקרטי של המדינה מחויבות לערך החירות
מאפיין דמוקרטי של המדינה מחויבות לערך החירות
מאפיין דמוקרטי של המדינה מחויבות לערך השוויון
מאפיין דמוקרטי של המדינה מחויבות לעקרונות מגילת האומות המאוחדות שהם עקרונות דמוקרטיים המבוססים על ערכי החירות והשוויון
מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה.
פניה לאו"ם
אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.
פניה לערבים תושבי ישראל
אנו קוראים - גם בתוך התקפת -הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.
פניה למדינות ערב
אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקִ דמת המזרח התיכון כולו.
פניה לעם היהודי בתפוצות
מאפיין יהודי של המדינה קריאה אל העם היהודי בתפוצות
אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.
סיום ההכרזה וחתימות
מתוך ביטחון בּצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948
