הרשות השופטת

מערכת בתי משפט (שלום, מחוזי, עליון) המכריעה בסכסוכים בין האזרחים לבין עצמן ובינם לבין רשויות השלטון

בודקת האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשות בהתאם לחוק (היא המוסמכת לפרש את החוק)

מפקחת על חוקיות הפעולות של הרשות המבצעת

בהתאם לפסיקת בית המשפט בסמכותו לפקח על הרשות המחוקקת על ידי ביקורת שיפוטית בהתאם לחוקי היסוד. נושא זה שנוי במחלוקת ציבורית

הרשות השופטת עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות

במטרה להבטיח מימוש הזכות להליך הוגן, עקרון שלטון החוק ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט

עקרון זה מובטח באמצעות מספר כללים (יש לזכור שתי דוגמאות): מרות החוק – השופטים כפופים אך ורק לחוק ופוסקים לפיו, תנאי העסקת השופטים - שכר השופטים גבוה ונקבע ע"י ועדת הכספים של הכנסת, משך כהונת שופט הוא עד גיל פרישה (70), אסור לשופט לשמש בכל תפקיד פוליטי, הדחת שופט נעשית בגין עבירות חמורות ולא בגין תוכן פסקי הדין שלו, חסינות השופטים – חסינות מפני אחריות אזרחית בגין הכרעות שיפוטיות ומפני חקירה פלילית (ללא אישור היועמ"ש)

עוסק בעברות על החוק הפוגעות בשלום הציבור בסדר החברתי או בביטחון המדינה (שהמחוקק בחר להטיל עונש על העוברים עליהן)

המשפט מברר האם מגיע עונש וקובע מהו לפי הנסיבות

המדינה היא התובעת והנאשם הוא אדם או תאגיד

עוסק בסכסוכים שבין אדם לחברו

המשפט מכריע בסכסוך בין הצדדים על פי החוק והראיות

התובע הוא אדם או תאגיד (לרבות המדינה או רשות מקומית) והנתבע הוא אדם או תאגיד

במשפט אזרחי אין ענישה ובסופו מתקבלת החלטה על חיוב כספי של המפסיד או הוראה אחרת לביצוע

נמצא בכל עיר בינונית או גדולה (30 בכל הארץ)

עוסק במשפטים אזרחיים ובעבירות פליליות בסדר גודל נמוך יחסית

נמצא בשש ערים בארץ

עוסק במשפטים אזרחיים על סכומים גדולים/עבירות כבדות (פשע)

בית המשפט המחוזי מהווה סמכות לערעור על החלטות בימ"ש השלום ומהווה גם בימ"ש לעניינים מנהליים

יושב בירושלים

מהווה סמכות ערעור עליונה על החלטות בימ"ש מחוזי

פסיקה בבית המשפט העליון נחשבת לתקדים מחייב לערכאות נמוכות יותר

מתפקד גם כבג"ץ בו האזרח תובע את המדינה על עוול שנעשה לו

בית משפט גבוה לצדק (אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון)

מאפשר לכל אדם/ארגון לעתור בקשר להחלטות של רשויות המדינה או גופים ציבוריים אשר לדעתו גורמות לו עוול או פוגעות בזכויותיו

משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בסוגיות בהן הוא מטפל

פועל באמצעות צווים שמבטלים החלטות או פעולות של רשויות המדינה (יש לזכור דוגמא אחת): צו על תנאי - צו של בג"צ המורה לרשות המשיבה בעתירה להופיע בפני בג"צ ולהציג את עמדתה לגבי העתירה, צו ביניים - צו של בג"ץ למשיבה בעתירה להקפיא את המצב הקיים עד לסיום הדיון בעתירה (ניתן במקרים בהם מדובר בצעדים בלתי הפיכים של הרשויות), צו החלטי - צו הניתן בסיום הדיון בעתירה ומשמעו קבלת העתירה על ידי בג"צ, ביטול החלטת הרשות והנחייה כיצד לפעול

ביקורת של מערכת המשפט (בדרך כלל על ידי בג"ץ) על הרשות המחוקקת ועל הרשות המבצעת

מתבטאת בישראל מאז המהפכה החוקתית במידה רבה ע"י פסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד

סמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית והיקפה הראוי שנויים במחלוקת ציבורית

מדיניות מרחיבה של בית המשפט בהתערבותו בפעולות הרשות המבצעת והמחוקקת

באה לידי ביטוי בבחינת סבירות שיקול הדעת של הממשלה במינויים ובהחלטות שונות ובמהפכה החוקתית

נתונה בויכוח ציבורי-ערכי במדינת ישראל