הגדרה: עקרון יסוד בדמוקרטיה לפיו כלל האזרחים הם הריבון ומקור הסמכות במדינה.
עיקרון זה מבוסס על הרעיון לפיו המדינה קמה על ידי העם (האזרחים) ולמענם. עיקרון זה בא לידי ביטוי בדמוקרטיה הייצוגית בה האזרחים הם אלו שבוחרים את השלטון- לתקופה קבועה מראש, באמצעות בחירות.