היבטים משפטיים - חקיקה

חוק חינוך ממלכתי

    החוק מגדיר את היעדים של מערכת החינוך הממלכתי בישראל.

    בין היעדים השונים (כמו חינוך לאהבת כל אדם, לנאמנות למדינה, לערכים דמוקרטיים, לדעת וליצירתיות) נמנים אהבת העם והארץ ולימוד מורשת ישראל והמסורת היהודית/ החוק מדגיש את חשיבות הנחלתה של התרבות היהודית בבתי הספר

חוק שעות עבודה ומנוחה

    החוק מגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק

    ליהודים נקבעה השבת כיום השבתון השבועי. ללא יהודים - בשישי, שבת או ראשון לפי בחירתם

חוק יסודות המשפט

    החוק מתייחס למקרים בהם אין חקיקה ראשית/ חקיקה שיפוטית אחרת לגבי המקרה הנדון

    החוק מנחה את בתי המשפט לפסוק על פי "עקרונות החרות הצדק והיושר שבמורשת ישראל" במקרים בהם אין חקיקה ראשית/ חקיקה שיפוטית אחרת המתייחסת למקרה

חוק יסוד מקרקעי ישראל

    החוק קובע כי אדמות המדינה (הכוללות את אדמות הקק"ל) ניתנות לחכירה בלבד ולא למכירה

    נועד לשמירה על אדמות הקק"ל שנקנו במהלך השנים בידי יהודים למען פיתוח ההתיישבות יהודית

    החוק ודרכי יישומו נתונים במחלוקת ציבורית ובשנים האחרונות חלו כמה שינויים בצורת יישומו

חוק איסור גידול חזיר

    החוק אוסר גידול חזיר באזורים יהודים ומוסלמים

    החוק אינו אוסר על אכילת חזיר/גידול חיות לא כשרות אחרות

    האיסור על גידול חזיר נובע ממעמדו השלילי הסמלי וההיסטורי ביהדות

חוק חג המצות

    החוק אוסר על בעלי עסקים הצגת ומכירת חמץ ברשות הרבים באזורים יהודים במהלך ימי חג הפסח

    החוק אינו אוסר אכילת חמץ

חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה

    החוק קובע את יום כ"ז בניסן (התאריך הלועזי משתנה בכל שנה) כיום הזיכרון לשואה ולגבורה

    החוק מבטא את הזיקה של מדינת ישראל להיסטוריה של העם היהודי

חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם

    החוק קובע כללי ענישה ייחודיים (כולל עונש מוות) על פשעי הנאצים ועוזריהם למרות שנעשו לפני הקמת המדינה ומחוץ לגבולותיה

    הענישה מתייחסת לפשעים שנעשו נגד העם היהודי

חוק השידור הציבורי

    החוק כולל את יעדיו של השידור הציבורי בישראל

    מונה ביניהם את טיפוח וקידום השפה העברית ומורשת ישראל

חוק בתי הדין הרבניים

    החוק קובע שכל אזרחי ישראל מחויבים להתחתן ולהתגרש במסגרת בתי הדין של בני דתם / נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו על פי דין תורה

    החל מ- 2010 המדינה מאפשרת נישואין אזרחיים לאזרחים שהינם חסרי דת

המאפיינים היהודיים של המדינה כפי שהם מתקיימים הלכה למעשה

המרחב הציבורי:

מעמד השפה העברית

    העברית נקבעה בחוק יסוד כשפה של מדינת ישראל

לוח השנה העברי

    לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי של מדינת ישראל כביטוי לאופייה היהודי של המדינה

    החגים היהודים הינם ימי שבתון רשמיים במדינה

    החוק מחייב שימוש בתאריך עברי בכל מסמך רשמי היוצא מטעם המדינה ומוסדותיה

סמלי המדינה

    סמלי המדינה הקבועים בחוק מבטאים את זהותה היהודית

    דגל המדינה מורכב ממגן דוד שהוא סמל יהודי מסורתי ומפסי תכלת ולבן שהם צבעי הטלית היהודית, (נבחר כדגלה של התנועה הציונית עוד בראשית דרכה)

    סמל המדינה הינו המנורה שעמדה בבית המקדש בירושלים ומשני צדיה ענפי זית

    המנון המדינה, "התקווה", מבטא את שאיפת העם היהודי לחזור לארצו ולחדש בה את חרותו המדינית

בין הציבורי לפרטי:

הסדר הסטטוס-קוו

    ההסדר להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה שיסודו מיוחס למכתב הצהרת כוונות מ- 1947 (שנשלח מהנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל)

    נועד למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילוניים ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום

    עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה: 1. הגדרת השבת כיום המנוחה במדינת ישראל (ליהודים) 2. מטבח כשר במוסדות ממלכתיים 3. נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה 4. מתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי

    רובו נתקבע בחקיקה ואופן שימורו ויישומיו הראויים נתונים לאורך כל השנים בויכוח ציבורי

נושא הבא

האחריות והמחויבות ההדדית של מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות

נושא קודם

ההצדקות השונות למדינת הלאום הדמוקרטית

דף הבית