הרשות המחוקקת - כנסת ישראל

בית הנבחרים - הפרלמנט - הכנסת בישראל מונה 120 חברים

מייצגת את ריבונות האזרחים ואת העמדות השונות בחברה

תפקידה העיקרי הוא חקיקת חוקים

מכוננת את הממשלה ומוסמכת להצביע אי אמון בממשלה

מהווה מנגנון פיקוח פורמאלי / מפקח ומבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת (ע"י אופוזיציה, ועדות, אישור תקציב, כלים פרלמנטריים)

בהתאם לפסיקת בית המשפט מהווה גם רשות מכוננת לענייני חוקה

בוחרת/ממנה בכירים כמו – נשיא המדינה ומבקר המדינה

מכוננת את הממשלה ומוסמכת להצביע אי אמון בממשלה

מייצגת את ריבונות האזרחים ואת העמדות השונות בחברה

תפקידה העיקרי הוא חקיקת חוקים

מהווה מנגנון פיקוח פורמאלי/ מפקח ומבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת ע"י אופוזיציה, ועדות, אישור תקציב, כלים פרלמנטריים

בוחרת/ממנה בכירים כמו – נשיא המדינה ומבקר המדינה

בהתאם לפסיקת בית המשפט מהווה גם רשות מכוננת לענייני חוקה

(לרוב) סיעות הקואליציה מהוות יחד רוב של חברי הכנסת בפרלמנט ומהוות את בסיס התמיכה של הממשלה בפרלמנט

מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה

סיעות הפרלמנט שאינן שותפות בממשלה

מספר החברים באופוזיציה קטן בדרך כלל ממספר חברי הקואליציה וממחצית חברי הפרלמנט (למעט במצבים של ממשלת מעבר)

תפקידי האופוזיציה:

לבקר את השלטון/ לפקח על השלטון/ להציג לו חלופה

ליטול חלק בחקיקה ובוועדות הכנסת

נציגיה של מפלגה בכנסת נקראים חברי סיעה

ייתכן ושתי מפלגות יקיימו בכנסת סיעה אחת

הגוף המרכזי בו נעשית עבודת הכנסת ובו מתקבלות מרבית ההחלטות

חברים בגוף זה כל 120 חברי הכנסת

דיוני המליאה מתקיימים באולם המליאה וההחלטות מתקבלות ברוב קולות של חברי הכנסת הנוכחים בדיון (למעט סוגיות בהן נדרש בחוק רוב מיוחד)

הנושאים העיקריים הנדונים במליאה: הצעה לסדר יום, שאילתה, הצעת חוק או הצעת אי אמון

חלק עיקרי מעבודת חברי הכנסת הוא השתתפות בדיוני ועדות הכנסת (הייצוג בוועדות נקבע על פי היחס של ייצוג הסיעות בכנסת ולסיעות הקואליציה יש רוב בוועדות)

הועדות (חלקן קבועות וחלקן מיוחדות) דנות בתחומים מוגדרים (למשל: כספים, כלכלה, חינוך, עבודה רווחה ובריאות, מעמד האישה)

נושאי הדיונים (יש לזכור שתי דוגמאות): דיון על פרטי הצעות חוק וניסוח שלהן, אישור חקיקת משנה, דיון עם אנשי מקצוע וכל עניין אחר אשר נמסר לדיונה ע"י הכנסת

תפקיד: ייעול העבודה הפרלמנטארית (בירור פרטים, היוועצות מומחים, שיתוף ציבור)

הצעת חוק פרטית של חבר כנסת שעברה את אישור נשיאות הכנסת עולה להצבעה במליאה

אם ההצעה זוכה לרוב היא עוברת לטיפול ועדת הכנסת הרלוונטית הדנה בפרטי הצעת החוק ומעצבת את הנוסח שיעלה בקריאה הבאה או ממליצה לדחותה

הצעות חוק ממשלתיות פטורות מקריאה טרומית

הצבעה במליאה על הצעת חוק ממשלתית שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה או על הצעת חוק פרטית שעברה קריאה טרומית

אם ההצעה זוכה לרוב היא עוברת לטיפול ועדת הכנסת הרלוונטית הדנה בפרטי הצעת החוק ומעצבת את הנוסח שיעלה בקריאה הבאה או ממליצה לדחותה

במסגרת דיון הועדה זכותו של כל ח"כ להציע הסתייגויות לנוסח סעיפי החוק

לאחר אישור ההצעה בקריאה הראשונה היא נידונה בוועדת הכנסת ואז עולה להצבעה במליאה

הכנסת מצביעה על כל אחד מסעיפי החוק ומאשרת/לא מאשרת אותם לאור הסתייגויות הח"כים שהוצעו בדיוני הועדה (קריאה שניה)

לאחר גיבושה הסופי של הצעת החוק במסגרת הקריאה השנייה מצביעה הכנסת על החוק כמכלול מאשרת או דוחה אותו (קריאה שלישית)

לאחר אישור החוק בקריאה שלישית, חותמים עליו יו"ר הכנסת, רה"מ, הנשיא והשר הרלוונטי, הוא מתפרסם ברשומות ונכנס לתוקף

כלי לפיקוח על הממשלה במשטרים פרלמנטריים (הממשלה תלויה באמון הפרלמנט)

לפרלמנט יש יכולת להביא לסיום כהונת הממשלה על ידי הצבעת אי אמון

לפי החוק בישראל, הצבעת אי-אמון בממשלה מתקבלת רק כאשר רוב של 61 חברי כנסת, מביעים תמיכה במועמד חלופי לכהן כראש הממשלה

חוק תקציב המדינה קובע את תקציב המדינה לשנה אחת (ובמקרים חריגים לשנתיים)

כלי לפיקוח וביקורת של הכנסת על הממשלה, ועל סדר קדימויות שלה בכל תחומי החיים של מדינת ישראל

אי אישור הצעת חוק התקציב כמוהו כהצבעת אי אמון בממשלה

אסור לקבוע בתקציב הקצבות לגופים שמחוץ לממשלה, אלא יש לקבוע הקצאה לסוג פעילות, והתמיכה מחולקת לפי אמות-המידה כלליות ושוויוניות